Yair Nativ אחרי הסטטוס הקודם יצרו איתי קשר מתוכנית טלוויזיה, ואמרו לי שרוצים להזמין אותי להתראיין בנוגע לאירוע האבנים שרגמו עלינו ביום חמישי בכביש של האוניברסיטה העברית. התלבטתי אם ללכת, כי אמרתי לעצמי שגם ככה יוצא לי להופיע בשמחות אחרות בתקשורת ולא בא לי להופיע באירוע משמח נוסף. בסוף אמרתי לעצמי שאם הנושא חשוב לי אין סיבה אמיתית... שלא אלך, ועניתי שאגיע. התחקירנית התחילה לתחקר אותי, ושאלה: רגע, אז מדובר בשכונה חרדית מובהקת שבה זרקו עליכם אבנים?. חרדים? שאלתי. לא, אלה היו צעירים מהכפר שליד האוניברסיטה. אה, ענתה. אוקי, אחזור אלייך. אכן חזרה ואמרה שאין מקום בתוכנית של מחר ושאולי ייצרו איתי קשר היום. לא יצרו. אין לי הוכחה שהסיבה שבסוף לא הוזמנתי להתראיין באמת קשורה לכך שלא היה מדובר בחרדים, אולי באמת כל המקום בתוכנית התמלא (כמו שקורה מדי פעם). העניין הוא שאופי השיחה לא מותיר הרבה מקום לספק. דיברתי אחריה עם כתב נוסף מאחד העיתונים, כשגם הוא שאל אותי על זהות הזורקים. שוב אותה שאלה: חרדים או ערבים. ברגע שהתשובה לא הייתה חרדים, לא הביע עניין ואף הגדיל לעשות ואמר שאת הר הצופים קיבלנו רק ב-67. בסוף העניין פורסם רק בערוץ 7 שפנה, ביקש תמונות ופרסם. יש כאן שתי סוגיות שעולות: הראשונה היא האם זה ניוז - האם יש כאן חדשות בכלל? אולי זה בכלל לא קשור לבחירה תקשורתית מודעת שלא לסקר את זה מסיבות לא ברורות, ופשוט לא מדובר בסיפור. כמה צעירים זרקו אבנים מטר מהאוניברסיטה העברית. ביג דיל, זה רק ירושלים. בחלק הזה נדמה לי שלאור כל מה ששמעתי מאנשים שכתבו לי אחרי שהעניין צף בפייסבוק שיש סיפור אמיתי ובעיה מסוכנת. והרי כשחשבו שמדובר בחרדים היה סיפור. החלק השני הוא הבחירה הכנראה מודעת שלא לכתוב על הבעיה הזאת. ברגע שחושבים שחרדים זורקים אבנים זה סיפור אבל ערבים זורקים אבנים זה לא סיפור, מעכבים - בלי להגזים - את הדרך לפיתרון הבעיה. כולנו יודעים הרי שיחס תקשורתי משפיע על מדיניות ולו במעט. אבן שנזרקת, בין אם מדובר בחילוני, דתי, ערבי, חרדי, סיני, ברזילאי או סרי לנקאי - יכולה לפגוע ואף לגרום לאבדות. מה זה קשור לפוליטיקה בכלל? לשייך את זה למאבקי ימין ושמאל זה פשוט לא נכון. קשה לעשות את ההפרדה הזאת בין המחנות, שצפה ועולה בכל דיון פוליטי, אבל כאן זה פשוט לא המקרה. אין כאן כל קשר לפוליטיקה, אלא פשוט להיגיון בריא. אני פשוט רוצה לנהוג על כביש שלא נזרקות בו אבנים עלי, על ליאור ועל אף אחד אחר. בימים האחרונים נחשפתי באמת למקרים רבים של אבנים שנזרקו בכביש הזה שמקיף את האוניברסיטה העברית, וזאת בעיה מסוכנת שצריך לטפל בה לפני שיקרה אסון, ואז - אז כולם יהיו חכמים ויכתבו בדיעבד. זה כל הסיפור. מאחר שבתקשורת הממוסדת דברים מהסוג הזה כנראה לא יתפרסמו, מוזמנים להמשיך לשתף כאן...בפייסבוק יש יותר אנשים מבכל עיתון או אתר...
Posted on: Mon, 28 Oct 2013 05:15:10 +0000
Trending Topics
Recently Viewed Topics
© 2015